בית · תחומי עיסוק · תביעות נגזרות
תביעות נגזרות
תביעה בשם החברה ובעבורה נגד נושאי משרה, בעלי שליטה וצדדים קשורים.
תביעה נגזרת היא הליך שבו בעל מניות או דירקטור תובע בשם החברה ובעבורה, כאשר החברה עצמה נמנעת מלממש עילת תביעה שיש לה. הכלי נועד למצבים שבהם מי שאמור להחליט על הגשת התביעה הוא גם מי שעלול להיתבע.
ההליך מוסדר בחוק החברות, התשנ״ט-1999, והוא מותנה באישור מוקדם של בית המשפט. לפני הפנייה לבית המשפט על התובע לפנות לחברה בדרישה מנומקת שתמצה בעצמה את זכויותיה. בשלב האישור בוחן בית המשפט אם לכאורה התביעה וניהולה הם לטובת החברה, ואם התובע אינו פועל בחוסר תום לב.
תת-תחומים
- בקשה לאישור תביעה נגזרת
- הכנת הבקשה, ביסוס טובת החברה ותום הלב, וניהול שלב האישור.
- דרישה מוקדמת מהחברה
- ניסוח הפנייה המנומקת לחברה ובחינת תשובתה כתנאי מקדים להליך.
- הפרת חובת אמונים וזהירות
- פעולות נושאי משרה בניגוד עניינים, החלטות ללא תשתית, והחלטות שאינן חוסות תחת כלל שיקול הדעת העסקי.
- עסקאות בעלי עניין
- עסקאות שאושרו שלא בהתאם למנגנון האישור הקבוע בחוק החברות.
- ניצול הזדמנות עסקית
- נטילת הזדמנות שהייתה שייכת לחברה על ידי נושא משרה או בעל שליטה.
- חלוקה אסורה
- דיבידנד או רכישה עצמית שבוצעו בניגוד למבחני החלוקה.
- גילוי מסמכי חברה
- בקשות לעיון במסמכי החברה כשלב מקדים לבחינת קיומה של עילה.
- הגנה על נושאי משרה
- ייצוג דירקטורים ונושאי משרה, לרבות סוגיות שיפוי וביטוח אחריות.
מהלך הטיפול
איך מתנהלת תביעה נגזרת
בדיקת העילה
ניתוח ההחלטות, העסקאות והדיווחים של החברה, ובמידת הצורך בקשה לגילוי מסמכים לפי סעיף 198א.
דרישה מוקדמת לחברה
פנייה מנומקת לחברה בדרישה שתמצה את זכויותיה בעצמה. תשובת החברה, או היעדרה, היא חלק מן התשתית לבקשת האישור.
בקשת האישור
ביסוס התנאים לאישור: היות התביעה וניהולה לטובת החברה, לכאורה, והיעדר חוסר תום לב מצד התובע.
ניהול התביעה
לאחר האישור התביעה מתנהלת בשם החברה ובעבורה. הסתלקות או פשרה טעונות אישור בית המשפט, כדי להבטיח שהן משרתות את החברה ולא את התובע בלבד.
המבחן
מה בית המשפט בוחן
לפי סעיף 198(א) לחוק החברות, התשנ״ט-1999, תביעה נגזרת טעונה אישור בית המשפט, ״והוא יאשרה אם שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב״. לפני כן נדרשת, ככלל, דרישה מן החברה למצות את זכויותיה בעצמה.
שני כלים משמעותיים פועלים לצד המבחן הזה. הראשון הוא גילוי מסמכים לפני ההגשה: לפי סעיף 198א, בית המשפט רשאי להורות לחברה לגלות מסמכים אם שוכנע שהמבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לקיום התנאים לאישור. השני הוא כלל שיקול הדעת העסקי, שאומץ בבית המשפט העליון בע״א 7735/14 ורדניקוב נ׳ אלוביץ׳ (2016): החלטה עסקית שהתקבלה בהיעדר ניגוד עניינים, בתום לב ובאופן מיודע זוכה להגנה, ובמצבים מסוימים בית המשפט מפעיל בחינה מוגברת. מכאן שהשאלה המרכזית אינה אם ההחלטה הייתה מוצלחת, אלא איך התקבלה ומי היה בניגוד עניינים.
בחברות ציבוריות, תביעות נגזרות נדונות ככלל במחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי. רשות ניירות ערך מוסמכת לסייע במימון תביעות נגזרות, מכוח סעיף 205א לחוק החברות.
שאלות ותשובות
שאלות נפוצות בתחום
מי רשאי להגיש תביעה נגזרת?
בעל מניות בחברה או דירקטור בה. התביעה מוגשת בשם החברה ובעבורה, והסעד, אם יינתן, משולם לחברה ולא לתובע.
האם חייבים לפנות לחברה לפני ההגשה?
ככלל כן. לפי סעיף 194 לחוק החברות, יש לפנות לחברה בדרישה שתמצה את זכויותיה בדרך של הגשת תובענה. החוק מכיר בחריגים, למשל כשיש חשש סביר שהפנייה לחברה תפגע באפשרות לקבל את הסעד. אם החברה דחתה את הדרישה או לא השיבה לה במועד, ניתן לפנות לבית המשפט.
אפשר לקבל מסמכים של החברה לפני שמגישים?
כן, בתנאים. לפי סעיף 198א לחוק, מי שרשאי להגיש תביעה נגזרת רשאי לבקש מבית המשפט להורות לחברה לגלות מסמכים, ובית המשפט יאשר זאת אם המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לקיום התנאים לאישור התביעה.
מה זה כלל שיקול הדעת העסקי?
כלל שאומץ בע״א 7735/14 ורדניקוב נ׳ אלוביץ׳: בית המשפט אינו בוחן בדיעבד את טיבה של החלטה עסקית שהתקבלה בהיעדר ניגוד עניינים, בתום לב ובאופן מיודע. כשאחד התנאים חסר, למשל בעסקה עם בעל שליטה, ההגנה אינה חלה ובית המשפט בוחן את ההחלטה לגופה.
תביעה נגזרת או תביעה אישית: מה ההבדל?
תביעה נגזרת עוסקת בנזק שנגרם לחברה עצמה, ולכן הסעד משולם לה. כשהנזק נגרם לבעל המניות באופן אישי, למשל בקיפוח זכויותיו, הדרך היא תביעה אישית, ולעיתים טענת קיפוח לפי סעיף 191 לחוק. ההבחנה בין השתיים היא מן השאלות הראשונות שנבחנות בכל תיק.