בית · תחומי עיסוק · תובענות ייצוגיות
תובענות ייצוגיות
ייצוג בבקשות אישור ובניהול הליכים ייצוגיים לפי חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006.
התובענה הייצוגית היא הכלי המרכזי בדין הישראלי להתמודדות עם נזק שנגרם לציבור רחב, כאשר לכל נפגע בנפרד אין תמריץ כלכלי להגיש תביעה. החוק מתיר להגיש בקשת אישור רק בעניינים המנויים בתוספת השנייה לחוק או בעניין שנקבע בהוראת חוק מפורשת.
ההליך נחלק לשני שלבים. תחילה נדונה בקשת האישור, ובה בית המשפט בוחן אם קיימת עילה אישית לתובע המייצג, אם התובענה מעוררת שאלות מהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה ויש אפשרות סבירה שיוכרעו לטובתה, אם התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה, ואם עניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. רק אם הבקשה מאושרת נדונה התובענה לגופה. בפועל, מרבית ההליכים מוכרעים או מסתיימים כבר בשלב הראשון.
המשרד מייצג תובעים ונתבעים כאחד, ועוסק בבניית תיקים ייצוגיים משלב איתור העילה ועד ניהול ההליך. הליכים שניהל המשרד הסתיימו בהסדרי פשרה שאושרו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ובבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
בצד ההגנה מייצג המשרד משיבים המתמודדים עם בקשות אישור, ובכלל זה עסקים קטנים הנתבעים בידי מבקשים סדרתיים. בהליך בבית המשפט המחוזי בתל אביב שבו ייצג המשרד את המשיבה נקבע כי בנסיבות העניין היה על המבקש לפנות פנייה מוקדמת בטרם הגשת בקשת אישור בעניין אי פרסום הסדרי נגישות באתר, וכי הגשתה בלא פנייה כזו עלולה להוות ניצול לרעה של ההליך המשפטי.
תת-תחומים
- הגנת הצרכן
- הטעיה ומצגים, תמחור וסימון, תנאי אספקה ומועדי משלוח, תנאים מקפחים בחוזה אחיד.
- דיני עבודה
- זכויות קוגנטיות, גמול שעות נוספות, תוספות משמרות, הפרשות פנסיוניות ותלושי שכר.
- נגישות ושוויון
- נגישות מקום ציבורי ושירות ציבורי לאנשים עם מוגבלות, ואיסור הפליה במוצרים ובשירותים.
- ביטוח
- גביית יתר, אי יידוע, ניכויים שלא כדין ופרקטיקות רוחביות של מבטחים.
- בנקאות ועמלות
- עמלות שנגבו שלא כדין, אי גילוי נאות וריביות.
- ניירות ערך
- פרט מטעה בתשקיף ובדיווחים, ותביעות משקיעים.
- הגנה מפני בקשות אישור
- ייצוג משיבים, כפירה בעילה האישית ובקיום קבוצה, ומיצוי חלופות דיוניות.
- הסדרי פשרה והסתלקות
- גיבוש הסדרים, מינוי בודק, פרסום הודעות, וקביעת גמול ושכר טרחה.
מהלך הטיפול
איך מתנהלת תובענה ייצוגית
העילה האישית והקבוצה
בחינה אם למבקש עילה אישית, אם העילה נמנית עם העניינים שבהם החוק מתיר תובענה ייצוגית, ומי הם חברי הקבוצה שבשמם תוגש הבקשה.
ביסוס הפרקטיקה
איסוף ראיות לכך שמדובר בפרקטיקה רוחבית ולא במקרה בודד, והערכת היקף הנזק לקבוצה. בתחומים שבהם הדין מחייב פנייה מוקדמת, היא נעשית לפני ההגשה.
בקשת האישור
הגשת הבקשה, תגובת המשיבה ותשובה לתגובה, ודיון בשאלה אם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה. בשלב זה מוכרעים מרבית התיקים.
הסדר או הכרעה
הסדר פשרה טעון אישור בית המשפט ופרסום הודעות לציבור, וככלל גם חוות דעת של בודק, ובאישורו נקבעים גם הגמול לתובע המייצג ושכר הטרחה לבא כוחו. בייצוג משיבים, אותם שלבים נבחנים מן הצד שכנגד.
עדכון · אוקטובר 2026
תיקון 16: פנייה מוקדמת לפני בקשת אישור
ב־15 באוקטובר 2026 אישרה הוועדה המשותפת של ועדות החוקה והכלכלה בכנסת לקריאה שנייה ושלישית את תיקון מס׳ 16 לחוק תובענות ייצוגיות. לפי התיקון, בעילות מסוימות, ובהן סימון מוצרים ומחירים, משקל אריזה, דיוור פרסומי והוראות נגישות מסוימות, יהיה צורך לפנות לעוסק מראש, ורק 60 יום לאחר הפנייה ניתן יהיה להגיש בקשת אישור. בקשה שתוגש בלי פנייה כזו תימחק. לפי הדיווחים על הנוסח שאושר, התיקון כולל גם החרגה של עסקים שמחזורם השנתי אינו עולה על 9 מיליון ש״ח מתביעות ייצוגיות, לרבות בענייני נגישות. נכון ל־17 באוקטובר 2026 התיקון טרם אושר במליאה.
התיקון מצטרף למגמה שכבר ניכרת בפסיקה ובנתונים: לפי נתוני הנהלת בתי המשפט שפרסם גלובס, בשנת 2023 הוגשו 2,895 בקשות אישור, מהן 1,669 בענייני נגישות, ובשנת 2025 הוגשו 1,182 בלבד, מהן 109 בענייני נגישות. למבקשים המשמעות היא הכנה קפדנית יותר של העילה עוד לפני הפנייה; למשיבים, הזדמנות לתקן לפני הליך.
למבקשים
לפני שמגישים
- האם העניין נמנה עם העניינים שבתוספת השנייה לחוק, או שהוא מותר בהוראת חוק מפורשת.
- האם למבקש יש עילה אישית, ואילו ראיות מראות שמדובר בפרקטיקה רוחבית ולא במקרה בודד.
- האם הוגשו כבר בקשות דומות. פנקס התובענות הייצוגיות של הרשות השופטת פתוח לחיפוש.
- האם נדרשת פנייה מוקדמת, ומה תכלול.
- מימון: הקרן למימון תובענות ייצוגיות במשרד המשפטים רשאית לסייע בתובענות בעלות חשיבות ציבורית וחברתית, במימון אגרה, הוצאות, חוות דעת מומחה וגישור.
למשיבים
כשמתקבלת בקשת אישור
- לא להתעלם ולא להשיב ישירות למבקש לפני בדיקה: למועד הגשת התשובה יש לוח זמנים מחייב, ואין להחמיץ אותו.
- לבחון את העילה האישית של המבקש, את הגדרת הקבוצה ואת השאלה אם העניין בכלל נמנה עם התוספת השנייה.
- לבדוק אם הוגשו בקשות זהות או דומות נגד אותו משיב או בעניין זהה.
- לשקול תיקון הפרקטיקה. בהליכים מסוימים, ובעיקר מול רשויות, לתיקון יש השלכה ישירה על המשך ההליך.
- לבחון מוקדם את כדאיות ההסדר מול המשך ההתדיינות, בהתחשב בכך שכל הסדר כפוף לביקורת בית המשפט.
שאלות ותשובות
שאלות נפוצות בתחום
מה בית המשפט בוחן כדי לאשר תובענה כייצוגית?
לפי סעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו-2006, על המבקש להראות שהתובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ושיש אפשרות סבירה שיוכרעו לטובתה; שתובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה; ושעניינם של חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.
אפשר לקבל פיצויים לדוגמה בתובענה ייצוגית?
לא. לפי סעיף 20(ה) לחוק, בית המשפט לא יפסוק בתובענה ייצוגית פיצויים לדוגמה, ואף לא פיצויים בלא הוכחת נזק. החריג היחיד, לעניין פיצויים בלא הוכחת נזק בלבד, הוא תביעות בענייני נגישות לאנשים עם מוגבלות, לפי פרט 9 בתוספת השנייה.
תובע מייצג יכול לחזור בו מהבקשה?
רק באישור בית המשפט. החוק מחייב את אישורו של בית המשפט להסתלקות, ומטיל עליו פיקוח קפדני על הבקשה, כדי לשמור על עניינם של חברי הקבוצה.
איך מאושר הסדר פשרה?
הסדר פשרה טעון אישור בית המשפט, שיאשר אותו רק אם מצא שהוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. ככלל ממונה בודק בעל מומחיות בתחום, ומתפרסמות הודעות לציבור. בית המשפט הוא שקובע את הגמול לתובע המייצג ואת שכר הטרחה לבא כוחו.
איך יודעים אם כבר הוגשה תובענה דומה?
לפי סעיף 28 לחוק מתנהל פנקס תובענות ייצוגיות, ובו מתפרסמות בקשות האישור, ההחלטות וההסדרים. הפנקס פתוח לחיפוש באתר הרשות השופטת, ובדיקה בו היא שלב ראשון הן למבקש והן למשיב.
פסיקה ומאמרים בתחום