מהי ״תאונה מכל סוג שהוא״ בפוליסת רכב מקיף

הביטוי ״תאונה מכל סוג שהוא״ נשמע רחב עד כדי כך שנדמה שאין בו מה לפרש. בפועל הוא אחד המוקדים הפוריים ביותר למחלוקת בין מבוטחים לחברות ביטוח, משום שלצידו עומדת החרגה של נזק שנגרם מקלקול מכני או חשמלי ומבלאי. שני הביטויים חיים באותה פוליסה, ולעיתים קרובות באותו אירוע.

מאיפה מגיע הנוסח

ביטוח רכב פרטי בישראל אינו מסמך שכל מבטח מנסח כרצונו. הוראות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ״ו-1986, קובעות פוליסה תקנית, שהיא נוסח מינימום מחייב. הפוליסה מונה רשימת סיכונים מכוסים, ובהם אש, ברק והתפוצצות, גניבה, נזק בזדון והתנגשות מקרית, התהפכות או תאונה מכל סוג שהוא. לצידם היא מחריגה, בין היתר, נזק שמקורו בקלקול מכני או חשמלי, בבלאי או בשחיקה טבעית.

מבטח רשאי להיטיב עם המבוטח מעבר לנוסח התקני, אך לא לגרוע ממנו. כלומר, כשעולה שאלה פרשנית, נקודת המוצא אינה ״מה כתוב בפוליסה שהוצאה לי״ אלא ״מה מחייבת הפוליסה התקנית״.

מה הופך אירוע ל״תאונה״

בפסיקה ובספרות מקובל לבחון שלושה מאפיינים מצטברים: פתאומיות, חיצוניות, וחוסר צפייה מנקודת מבטו של המבוטח. אירוע שהוא תוצאה טבעית ובלתי נמנעת של שימוש שוטף ברכב אינו תאונה אלא בלאי. לעומת זאת, אירוע שנגרם על ידי גורם שאינו חלק ממנגנון הרכב, ושלא ניתן היה לצפותו במהלך העניינים הרגיל, נוטה להיכנס לגדר הכיסוי.

מכאן גם ההבחנה בין תאונה לקלקול מכני. קלקול מכני הוא כשל שמקורו בתוך המערכת עצמה: חלק שהתעייף, מנוע שהתבלה, רכיב שכשל מחמת גילו. תאונה היא התערבות של גורם חיצוני באותה מערכת.

מקרה מן הפרקטיקה של המשרד: נמלים בסוללת רכב היברידי

כך נראו השאלות האלה בהליך שניהל עו״ד גד ליבמן בבית משפט השלום ברחובות (תאד״מ 46256-12-22), בייצוג המבוטח. בעליו של רכב היברידי, מבוטח בביטוח מקיף, הבחין בנורית אזהרה על תקלה בסוללת המתח הגבוה. במוסך התברר כי נמלים וביצי נמלים חדרו למחשב הבקרה של הסוללה וגרמו לקצר. המבטחת שילמה את עלות מחשב הבקרה, וסירבה לשלם על הסוללה עצמה בטענה שמדובר בקלקול חשמלי מוחרג.

ההליך נוהל בשני שלבים. בשלב הראשון נדונה שאלת הכיסוי בלבד, ונקבע כי חדירת הנמלים היא ״תאונה מכל סוג שהוא״ המכוסה בפוליסה, ואינה קלקול מכני או חשמלי מוחרג. בשלב השני, לאחר שמיעת ראיות ועדויות מומחים, שב בית המשפט וקבע כי חדירת הנמלים אינה בלאי טבעי או תקלת יצרן אלא גורם חיצוני ותאונתי, וכי הוכח שהנמלים פגעו גם בסוללת המתח הגבוה ולא במחשב הבקרה בלבד. התביעה התקבלה. ההליך סוקר בכלכליסט, ב־TheMarker, ב־ynet ובעיתונות המקצועית, ועו״ד גד ליבמן התראיין על פסק הדין בחדשות 13 (לראיון; כל הכתבות והסקירות).

מה התיק מלמד את המבוטח

תוצאתו של כל הליך נגזרת מנסיבותיו. אבל הדרך שבה הוכרע התיק הזה מצביעה על צעדים שכל מבוטח יכול לעשות כבר בימים הראשונים שאחרי הנזק:

• לבודד את הגורם, לא רק את החלק שניזוק. בשאלת הכיסוי לא נבחן איזה רכיב ניזוק, אלא מה גרם לנזק. משנקבע שהגורם חיצוני, נדחתה טענת הקלקול המוחרג.
• תשלום חלקי אינו סוף הדרך. המבטחת שילמה על מחשב הבקרה עוד לפני ההליך, ובית המשפט ראה בתשלום הזה חיזוק לכך שהתרחש אירוע מכוסה. המחלוקת שנותרה הייתה בעיקר על היקף הנזק. לפני שחותמים על מסמך שמוצג כ״סילוק סופי״, כדאי לקרוא היטב מה נכתב בו.
• לתעד מכמה מקורות. בית המשפט שקל את ממצאי מוסך ההסדר, את ממצאי מוסך היבואן ואת חוות דעת השמאי, ונתן משקל לכך שהרכב חזר לפעול רק לאחר החלפת הסוללה. לפי פסק הדין, עובדה זו ״שומטת את הקרקע תחת תאוריית הנתבעת״.
• להציע למבטחת, בכתב, ללוות את הבדיקה. שמאי המבוטח הציע שמומחה מטעם המבטחת ילווה את האבחון במוסך בזמן אמת. המבטחת לא עשתה זאת, והעלתה את השגותיה רק בדיעבד. הצעה כתובה כזו, לפני שמפרקים או מחליפים חלקים, מצמצמת את המקום לטענות מאוחרות.
• לבסס את חוות הדעת על ממצאים. בית המשפט העדיף את חוות דעת השמאי מטעם המבוטח, וקבע כי טענות המומחה מטעם המבטחת ״נטענו בעלמא, ללא שמץ של תשתית ראייתית״. חוות דעת שנשענת על צילומים, על החלקים שהוחלפו ועל ממצאי המוסכים קשה לערער.

איך זה משתלב בייצוג

בתיק כזה העבודה מתחילה לפני כתב התביעה: קריאת מכתב הדחייה מול הפוליסה התקנית, זיהוי ההחרגה שעליה נסמכת החברה ובדיקה אם היא חלה בכלל, ותיאום עם השמאי ועם המוסכים כדי שהשאלה המרכזית, מה גרם לנזק, תתועד כבר בזמן אמת. כשהמחלוקת מגיעה לבית המשפט, לעיתים נכון להפריד בין שאלת הכיסוי לבין שאלת היקף הנזק, כפי שקרה בתיק הנמלים. הכרעה מוקדמת בשאלה העקרונית ממקדת את המשך ההליך במה שבאמת שנוי במחלוקת.

מי צריך להוכיח מה

החלוקה המקובלת פשוטה, וחשוב להכיר אותה לפני שכותבים מכתב לחברה:

• על המבוטח להראות שהתקיים מקרה ביטוח הנכנס לגדר הסיכונים המכוסים.
• על המבטח, הטוען כי חלה החרגה, להוכיח את תחולתה.
• כשהנוסח סובל שתי פרשנויות סבירות, כלל הפרשנות נגד המנסח פועל לטובת המבוטח.

לכן חוות דעת מקצועית אינה מותרות. במחלוקת מסוג זה, מסמך של מוסך או של מומחה שמסביר מהו מקור הנזק הוא לרוב הראיה שמכריעה את התיק.

נזק שהתפתח בהדרגה

שאלה נפרדת היא מה דינו של נזק שלא אירע ברגע אחד, כגון חדירת מים, קורוזיה או פגיעה שהתגלתה זמן רב לאחר שהחלה. הנטייה בפסיקה היא לבחון את דרישת הפתאומיות מנקודת מבטו של המבוטח: אם הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת, ההתגלות המאוחרת אינה שוללת בהכרח את אופיו התאונתי של האירוע. עם זאת, ככל שחולף זמן רב יותר בין תחילת התהליך לגילויו, כך גדל הקושי הראייתי, ולעיתים מתעוררת גם טענה שהמבוטח לא הודיע למבטח במועד (סעיף 22 לחוק חוזה הביטוח).

מה עושים כשהתביעה נדחתה בטענת קלקול מכני

1. לבקש את מכתב הדחייה המפורט ואת חוות הדעת שעליה נסמכה החברה, לרבות דוח השמאי מטעמה.
2. לבדוק אם ההחרגה שעליה מסתמכת החברה מפורטת בפוליסה בסמוך לנושא שהיא נוגעת לו, או מצוינת בה בהבלטה מיוחדת, כנדרש בסעיף 3 לחוק חוזה הביטוח.
3. להשיג חוות דעת עצמאית שמתמקדת בשאלת מקור הנזק, ולא בהיקפו.
4. לזכור את ההתיישנות המקוצרת של שלוש שנים החלה על תביעת תגמולי ביטוח.

״תאונה מכל סוג שהוא״ היא הוראה רחבה במכוון. כשחברת ביטוח מבקשת לצמצם אותה, היא נדרשת להצביע על החרגה מפורשת שחלה על המקרה, ולא להסתפק בטענה שהנזק אינו נראה כמו התנגשות.

האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, נכון למועד פרסומו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לגופו ולפי נסיבותיו, ואין להסתמך על האמור בלא קבלת ייעוץ פרטני. אין באמור כדי ליצור יחסי עורך דין-לקוח.