מהי ״תאונה מכל סוג שהוא״ בפוליסת רכב מקיף

הביטוי ״תאונה מכל סוג שהוא״ נשמע רחב עד כדי כך שנדמה שאין בו מה לפרש. בפועל הוא אחד המוקדים הפוריים ביותר למחלוקת בין מבוטחים לחברות ביטוח, משום שלצידו עומדת החרגה של נזק שנגרם מקלקול מכני או חשמלי ומבלאי. שני הביטויים חיים באותה פוליסה, ולעיתים קרובות באותו אירוע.

מאיפה מגיע הנוסח

ביטוח רכב פרטי בישראל אינו מסמך שכל מבטח מנסח כרצונו. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), התשמ״ו-1986 קובעות פוליסה תקנית, שהיא נוסח מינימום מחייב. הפוליסה מונה רשימת סיכונים מכוסים, ובהם אש, ברק והתפוצצות, גניבה, נזק בזדון והתנגשות מקרית, התהפכות או תאונה מכל סוג שהוא. לצידם היא מחריגה, בין היתר, נזק שמקורו בקלקול מכני או חשמלי, בבלאי או בשחיקה טבעית.

מבטח רשאי להיטיב עם המבוטח מעבר לנוסח התקני, אך לא לגרוע ממנו. כלומר, כשעולה שאלה פרשנית, נקודת המוצא אינה ״מה כתוב בפוליסה שהוצאה לי״ אלא ״מה מחייבות התקנות״.

מה הופך אירוע ל״תאונה״

בפסיקה ובספרות מקובל לבחון שלושה מאפיינים מצטברים: פתאומיות, חיצוניות, וחוסר צפייה מנקודת מבטו של המבוטח. אירוע שהוא תוצאה טבעית ובלתי נמנעת של שימוש שוטף ברכב אינו תאונה אלא בלאי. לעומת זאת, אירוע שנגרם על ידי גורם שאינו חלק ממנגנון הרכב, ושלא ניתן היה לצפותו במהלך העניינים הרגיל, נוטה להיכנס לגדר הכיסוי.

מכאן גם ההבחנה בין תאונה לקלקול מכני. קלקול מכני הוא כשל שמקורו בתוך המערכת עצמה: חלק שהתעייף, מנוע שהתבלה, רכיב שכשל מחמת גילו. תאונה היא התערבות של גורם חיצוני באותה מערכת. השאלה אינה מה ניזוק אלא מה גרם לנזק.

מקרה מן הפרקטיקה של המשרד

בהליך שניהל עו״ד גד ליבמן בבית משפט השלום ברחובות (תאד״מ 46256-12-22) נדונה חדירת נמלים למחשב סוללת רכב היברידי. חברת הביטוח טענה לקלקול מכני מוחרג. בית המשפט קבע כי מדובר באירוע ביטוחי מכוסה, שכן החדירה היא גורם חיצוני ואינה כשל פנימי של המערכת, וכי הפרשנות התקנית של ״תאונה מכל סוג שהוא״ אינה מצטמצמת להתנגשות. ההחלטה נסקרה ב-ynet ובאתר פסקדין.

החשיבות המעשית של תיק כזה אינה בעובדותיו החריגות אלא בשיטת הניתוח: לא לשאול אם האירוע ״נשמע כמו תאונה״, אלא לבודד את הגורם, לבחון אם הוא פנימי או חיצוני למערכת, ולבדוק אם ההחרגה שעליה נסמכת החברה אכן חלה עליו.

מי צריך להוכיח מה

החלוקה המקובלת פשוטה, וחשוב להכיר אותה לפני שכותבים מכתב לחברה:

• על המבוטח להראות שהתקיים מקרה ביטוח הנכנס לגדר הסיכונים המכוסים.
• על המבטח, הטוען כי חלה החרגה, להוכיח את תחולתה.
• כשהראיות מאוזנות והנוסח סובל שתי פרשנויות סבירות, כלל הפרשנות נגד המנסח פועל לטובת המבוטח.

לכן חוות דעת מקצועית אינה מותרות. במחלוקת מסוג זה, מסמך של מוסך או של מומחה שמסביר מהו מקור הנזק הוא לרוב הראיה שמכריעה את התיק.

נזק שהתפתח בהדרגה

שאלה נפרדת היא מה דינו של נזק שלא אירע ברגע אחד. חדירת מים, קורוזיה, או פגיעה שהתגלתה זמן רב לאחר שהחלה. הנטייה בפסיקה היא לבחון את דרישת הפתאומיות מנקודת מבטו של המבוטח: אם הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת, ההתגלות המאוחרת אינה שוללת בהכרח את אופיו התאונתי של האירוע. עם זאת, ככל שחולף זמן רב יותר בין תחילת התהליך לגילויו, כך גדל הקושי הראייתי, ולעיתים גם הטענה שהמבוטח הפר תנאי מוקדם של הודעה במועד.

מה עושים כשהתביעה נדחתה בטענת קלקול מכני

1. לבקש את מכתב הדחייה המפורט ואת חוות הדעת שעליה נסמכה החברה, לרבות דוח השמאי מטעמה.
2. לבדוק אם ההחרגה שעליה מסתמכת החברה מנוסחת בפוליסה בהבלטה ובסמוך לנושא, כנדרש בסעיף 3 לחוק חוזה הביטוח.
3. להשיג חוות דעת עצמאית שמתמקדת בשאלת מקור הנזק, ולא בהיקפו.
4. לזכור את ההתיישנות המקוצרת של שלוש שנים החלה על תביעת תגמולי ביטוח.

״תאונה מכל סוג שהוא״ היא הוראה רחבה במכוון. כשחברת ביטוח מבקשת לצמצם אותה, היא נדרשת להצביע על החרגה מפורשת שחלה על המקרה, ולא להסתפק בטענה שהנזק אינו נראה כמו התנגשות.

האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, נכון למועד פרסומו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לגופו ולפי נסיבותיו, ואין להסתמך על האמור בלא קבלת ייעוץ פרטני. אין באמור כדי ליצור יחסי עורך דין לקוח.