בקצרה
- לפי חוזר מס הכנסה 5/2018, מטבע דיגיטלי הוא נכס, ורווח ממכירתו ממוסה ככלל כרווח הון.
- מכירה מדווחת בטופס 1399 בתוך 30 יום, וגם המרה או תשלום במטבע עשויים להיות אירוע מס.
- תיעוד הרכישות והמכירות הוא שקובע, מול רשות המסים ומול הבנק.
רשות המסים קבעה את עמדתה העקרונית בחוזר מס הכנסה 5/2018, ״מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר (המכונים: ׳מטבעות וירטואליים׳)״, מיום 17 בינואר 2018. החוזר עוסק במטבעות עצמם, ומאז פורסמו הבהרות, נהלים זמניים והצעות חקיקה. ההסבר שלהלן כללי, ובכל מקרה קונקרטי נדרשת בדיקה, לרוב יחד עם רואה חשבון.
נכס, לא מטבע
לפי החוזר, מטבע דיגיטלי אינו ״מטבע״ ואינו ״מטבע חוץ״, אלא נכס לעניין פקודת מס הכנסה. המשמעות: מכירתו היא אירוע מס, וההכנסה ממנה ״תסווג כהכנסה הונית ותחויב במס רווח הון״ לפי סעיף 91 לפקודה. ליחיד שאינו פועל כעסק, שיעור המס על הרווח ההוני הריאלי הוא 25%. מעבר לכך, על הכנסה גבוהה חל מס יסף, ומשנת 2025 הוא כולל שיעור נוסף על הכנסות הוניות.
מתי זו הכנסה עסקית
כשהפעילות מגיעה לרמה של עסק, לפי המבחנים שנקבעו בפסיקה, כמו תדירות, היקף, מומחיות ומימון, ההכנסה מסווגת כהכנסה עסקית וחייבת במס לפי שיעורי המס השוליים. החוזר קובע במפורש כי הכנסות מכרייה של מטבעות הן הכנסה עסקית. הסיווג משנה את שיעור המס, את ההוצאות המותרות בניכוי, ואת חובות הרישום.
המרה ותשלום הם גם אירוע מס
רבים מניחים שכל עוד הכסף לא חזר לחשבון הבנק, לא קרה דבר. לפי החוזר, תשלום באמצעות מטבע דיגיטלי נחשב עסקת חליפין, והשווי בשקלים במועד העסקה הוא הבסיס לחישוב. המשמעות המעשית: יש לתעד כל המרה ותשלום, ולא רק את המשיכה האחרונה.
דיווח ותשלום
- דיווח בתוך 30 יום. לפי עמוד השירות של רשות המסים, הודעה על מכירת נכס בטופס 1399 מוגשת בתוך 30 יום ממועד המכירה, ומטבעות וירטואליים נמנים במפורש בין הנכסים. לרוב יש לשלם במועד ההגשה גם מקדמה על המס.
- אסמכתאות. החוזר מורה למוכר לצרף את דפי חשבונות הבנק שבאמצעותם הועברו כספי הרכישה והמכירה, וצילום מסך שבו מוצגות הקנייה והמכירה.
- הדוח השנתי. רווח ממכירת מטבעות נכלל בדוח השנתי. בינואר 2025 פורסמה טיוטת תקנות שתפטור, בתנאים, מי שמכר דרך נותן שירות בעל רישיון מהגשת דוח רק בשל הכנסה זו, אך זו טיוטה.
מע״מ
לפי החוזר, מכירת מטבע בידי משקיע שפעילותו אינה בעלת מאפיינים עסקיים אינה חייבת במע״מ. מי שעוסק בכך כעסק יסווג כ״מוסד כספי״ לעניין חוק מס ערך מוסף, וכורים נרשמים כעוסקים.
סטייקינג, DeFi ו-NFT
כאן התמונה פחות סגורה. לגבי NFT הבהירה רשות המסים במכתב משנת 2022 כי מדובר בנכס. לגבי סטייקינג ופעילות DeFi, לפי פרסומים מקצועיים מאוקטובר 2025, טרם פורסמה עמדה רשמית וברורה, וכדאי לבדוק אם פורסמה הנחיה מאז. בהיעדר הנחיה, כל עמדה שננקטת בדוח צריכה להיות מנומקת ומתועדת, ולעיתים נכון לשקול גילוי של העמדה בדוח.
כשהבנק מסרב: טופס 909
במצב שבו רווח ממטבעות חייב במס, אך הבנק מסרב לקבל את הכספים, נוצר מעגל סגור. רשות המסים פרסמה לשם כך נוהל זמני: ליחידים שהמערכת הבנקאית בישראל סירבה לקבל את כספיהם ניתן לשלם את המס בהליך ייעודי, בטופס 909, בצירוף אישור על מקור הכספים, נייר עבודה שמתאר את מסלול המטבעות ומכתב הסירוב של הבנק. הנוהל פורסם כהוראת שעה, ולכן יש לבדוק את תוקפו העדכני. על סירוב הבנק ומה עושים.
מה עומד להשתנות
- הצעת חוק לנכס דיגיטלי. בינואר 2026 פורסמה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס׳ 285) (נכס דיגיטלי), שמגדירה ״נכס דיגיטלי״ וקובעת לגביו כללי מקור. נכון לכתיבת שורות אלה מדובר בהצעה.
- ניכוי במקור. בינואר 2025 פורסמה טיוטת תקנות לניכוי מס במקור ממכירת נכס דיגיטלי. גם זו טיוטה.
- גילוי מרצון. נוהל הגילוי מרצון שפורסם באוגוסט 2025 התייחס לראשונה במפורש למטבעות קריפטוגרפיים, והסתיים ב-31 באוגוסט 2026.
הצד המשפטי של המיסוי
רוב העבודה השוטפת היא של רואה החשבון. עורך הדין נכנס כשיש מחלוקת: שומה שנויה במחלוקת, שאלת סיווג בין הוני לעסקי, עבר שלא דווח, או כשהמיסוי משתלב בסכסוך אחר, מול בנק, בין שותפים או בעיזבון. במקרים כאלה נכון לבנות את העמדה המשפטית לפני שמגישים, ולא אחרי.
שאלה משפטית במיסוי מטבעות דיגיטליים?
המשרד מלווה לקוחות בהיבטים המשפטיים של פעילות במטבעות דיגיטליים, בשיתוף רואי חשבון כשנדרש. פירוט נוסף בעמוד קריפטו ונכסים דיגיטליים.
לקביעת פגישהמאמרים נוספים בתחום
האמור במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, נכון למועד פרסומו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לגופו ולפי נסיבותיו, ואין להסתמך על האמור בלא קבלת ייעוץ פרטני. אין באמור כדי ליצור יחסי עורך דין-לקוח.